יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

המידה לא מתאימה

במסגרת נדודי השינה שלי פלוס זה שלא בא לי לקום מהמחשב ולעזוב את המפזר חום, אני מזדמנת מדי פעם לסמטאות היותר חשוכות בתחום אופנת הנעליים. מקומות שבהם אנשים מן השורה הופכים לרגע אחד לצלמי פקשוט משופשפים ולקופירייטרים ממולחים שמשווקים בלהט את נעלי המותג הידוע WTF. והפעם מודעה על נעליים במידה לא מתאימה, שמזכירה לי ידיד יקר שביקש מהמלצרית להחזיר את המנה שהוא הרגע סיים כי לא היה לו טעים.


יום שבת, 10 בדצמבר 2011

אוהבת לא אוהבת: סטיב מאדן

לגבי סטיב מאדן כבר אמרתי שאני אמביוולנטית, אבל אז זה היה בנעלי גברים והפעם אני עוברת לטיפול עומק בקולקצייה החדשה שלו לנשים.

הנה מימין (אוהבת) לשמאל (לא אוהבת):


  1. נכון שאף פעם לא הכחשתי את שנאתי העזה לעקבי רוקי, אבל זו לא הסיבה היחידה שאני מעדיפה את הדגם מימין על הדגם משמאל. משהו בשילוב בין החומרים, דוגמת הכיווצים והפונפונים יוצא פשוט זול. הרוקי זה רק הקש האחרון.
  2. זה נחמד הקונספט של אוקספורד. ככל שאני רואה אותו יותר משהו בי מתרכך ואולי כשהוא ממש יצא מהאופנה אני אשבר ויהיו לי כאלה (עד אז הן בטח כבר יגיעו לשוק רמלה במבצע של "3 במאה גיברת את לא מאמינה כל הסחורה גנובה מקניון ארנה שלא תגידי איזה טעות עשיתי שלא קניתי"). אבל לגמרי בלי קשר אלי, הדגם השמאלי פשוט מוכיח שיש קליינטיות שעד כדי כך משעמם להן שהן מוכנות להקריב את עצמן לאלוהי האופנה.
  3. אני חולה על בוקרים, אם כי השנים האחרונות עשו להן מה שגלגל"צ עושה לשירים שאני מאוד אוהבת. הדגם הימני הוא כמו קאבר רך לשיר טחון ודווקא עובר סבבה בגרון, בזמן שהשמאלי הוא כמו רמיקס מאוס. לא משאיר טעם של עוד למי שמחכות לסיבוב הבוקרים הבא.